הרבה דברים אפשר לומר על זיגמונד פרויד, לא כולם טובים. אבל אי אפשר לקחת ממנו את העובדה שהוא השפיע באופן עמוק ובלתי הפיך על התרבות שלנו ועל האופן שבו אנו חושבים על עצמנו. ובאופן ספציפי יותר, הוא הניח את היסודות למקצוע הטיפול הנפשי שפשוט לא היה נראה כמו שהוא נראה בלעדיו (לטוב ולרע).

כך או כך, היום לפני 155 שנה נולד זיגיסמונד שלמה פרויד במוראביה שבאימפריה האוסטרית. לא אסקור פה את חייו ותרומתו לפסיכולוגיה. קצרה היריעה ויש טובים ממני שעשו זאת. רק רציתי לציין את זה בפינה הקטנה שלי פה ולהקדיש לו, לכבוד יום ההולד, את השיר ד"ר פרויד בביצוע רביעיית מועדון התאטרון. המקור בוצע באנגלית על ידי הארי בלפונטה, ודן אלמגור תרגם לעברית.

ד"ר פרויד – רביעית מועדון התאטרון

ולמי שרוצה ללמוד קצת יותר על הביוגרפיה של פרויד, הנה פוסט ישן יותר מהבלוג, שבו ניתן לצפות בסרט כבן שעה על חייו של פרויד.

סוף השבוע הגיע ואיתו סרט נוסף לשבת. והפעם, איך אפשר לכתוב בלוג על פסיכולוגיה בלי לדבר על זיגמונד פרויד? אז אני לא אדבר עליו, אלא אתן לסרט הזה לדבר עליו.
את הסרט הזה הבאתי כבר בבלוג אחר שלי, לטאת האמבט, אבל החלטתי להביא אותו לכאן שוב מכיוון שזה בית מתאים יותר לפוסט עם הסרט הזה. הנה כמה מילים שכתבתי על הסרט בזמנו:

סרט קצר, קצת פחות משעה, על חייו של "אבי הפסיכולוגיה". סרט מעניין, האמת, שכן בניגוד למה שציפיתי, הוא לא מתייחס לפרויד כאיזה מאסטרו גאון וחף מפגמים, אלא מציג דווקא את נקודות החולשה בחייו הפרטיים והמקצועיים (שהיו יותר מדי מעורבים אלו באלו). החל מההתמכרות לסיגרים, עבור ביחס השתלטני לממשיכי דרכו וכלה ביחסים הקרובים מדי עם בתו אנה (בשלב מסוים, פרויד האב ערך אנליזה לבתו, מה שהוגדר יפה על ידי נכדתו של פרויד כ"גילוי עריות אינלקטואלי").

בקיצור, גם אם אתם לא סטודנטים לפסיכולוגיה, אני ממליץ לצפות בסרט הזה, על אחד האנשים שהשפיעו הכי הרבה על איך שהחיים שלכם נראים היום.