סוף השבוע הגיע ואיתו סרט נוסף לשבת. והפעם, איך אפשר לכתוב בלוג על פסיכולוגיה בלי לדבר על זיגמונד פרויד? אז אני לא אדבר עליו, אלא אתן לסרט הזה לדבר עליו.
את הסרט הזה הבאתי כבר בבלוג אחר שלי, לטאת האמבט, אבל החלטתי להביא אותו לכאן שוב מכיוון שזה בית מתאים יותר לפוסט עם הסרט הזה. הנה כמה מילים שכתבתי על הסרט בזמנו:

סרט קצר, קצת פחות משעה, על חייו של "אבי הפסיכולוגיה". סרט מעניין, האמת, שכן בניגוד למה שציפיתי, הוא לא מתייחס לפרויד כאיזה מאסטרו גאון וחף מפגמים, אלא מציג דווקא את נקודות החולשה בחייו הפרטיים והמקצועיים (שהיו יותר מדי מעורבים אלו באלו). החל מההתמכרות לסיגרים, עבור ביחס השתלטני לממשיכי דרכו וכלה ביחסים הקרובים מדי עם בתו אנה (בשלב מסוים, פרויד האב ערך אנליזה לבתו, מה שהוגדר יפה על ידי נכדתו של פרויד כ"גילוי עריות אינלקטואלי").

בקיצור, גם אם אתם לא סטודנטים לפסיכולוגיה, אני ממליץ לצפות בסרט הזה, על אחד האנשים שהשפיעו הכי הרבה על איך שהחיים שלכם נראים היום.