‫תגובות לפוסט: "האם בוטוקס מונע מאתנו להרגיש?"‬

‫מאת: ערן‬

‫ערן‬ — Thu, 03 Jun 2010 08:49:55 +0000

מיכל – את צודקת, זה באמת נשמע כמו אפקט דומה. מעניין.

‫מאת: מיכל‬

‫מיכל‬ — Thu, 03 Jun 2010 08:04:50 +0000

וואו, מעניין. לי זה מזכיר גם דברים מיוגה (שאני לא יודעת אם הם מקור לתפיסה עתיקה יותר או דרך מודרנית לתאר אותם), למשל שהשקטת הנשימה משקיטה את התודעה, או שפתיחת בית החזה משפרת את מצב הרוח, משום שאלה בעצם חיקויים של המצב הגופני של אדם רגוע או שמח.

‫מאת: ערן‬

‫ערן‬ — Mon, 24 May 2010 09:30:05 +0000

יחזקאל – אתה צודק לחלוטין. המעשים אולי משפיעים על הרגש, אך אני בטוח שמדובר בקשר דו כיווני. אם אני רואה דוב מתנפל לעברי, אני בטוח שאני מפחד לפני שהרגליים שלי רצות. לכן הפרשנות של וויליאם ג'יימס הייתה, איך נגיד? קצת מוגזמת.

בעניין תגובות במייל – אבדוק ואוסיף במהרה

‫מאת: יחזקאל‬

‫יחזקאל‬ — Mon, 24 May 2010 09:14:44 +0000

נושא מרתק שבוודאי יספק לי עוד הרבה חומר למחשבה. בינתיים רק כמה הערות קטנות:

א. זה שהמעשים משפיעים על הרגש לא אומרים שההפך איננו נכון. זה שהחיוך (או הזזת השרירים בכיוון הנכון) גורם לנו להרגיש שמחים יותר לא סותר את זה שאנחנו בורחים מהדוב או הנחש (או הג'וק והעכבר) כי מתעורר בנו פחד למראיהם.

ב. כבר במקורות הוצעה דעה ש"אחר הפעולות נמשכים הלבבות". הפרשנות שאפשר לתת למשפט הזה לאור הממצאים שהצגת מרחיקה לכת הרבה יותר מהכוונה המקורית, מין הסתם.

ג. "ולא נראה לי שזה אי פעם יגיע לשם", כלומר לא נראה לך שיאשרו ניסוי שבו הנסיינים יצטרכו לברוח מדוב? כמה חבל.

(ולסיום, בקשה טכנית: יש מצב להתראה על תגובות במייל?)